קורט ברודמן מספר את סיפור משפחתו: כיצד אביו שחקן התיאטרון, ליאופולד, התאהב בפרנצי גולדשטאוב אשר ישבה בקהל בעת שהציג. פרנצי באה ממשפחה אורתודוכסית והוריה לא הסכימו שתתחתן עימו. משום שליאופולד היה מאוהב כל כך, הוא החליט לוותר על קריירת המשחק ונכנס לעסקים. ליאופולד ופרנציסקה גידלו שני בנים. במהלך מלחמת העולם השנייה, הארי, בנם הראשון נמלט לאנגליה וקורט היגר לפלסטינה. ההורים מצאו מפלט בשנחאי, סין. שם, פתחה פרנצי בית קפה וליאופולד שב לשחק. לאחר המלחמה, שבה והתאחדה המשפחה בווינה.
לילי טאובר גדלה בוינר נוישטט, עיר קטנה באוסטריה- שם טיפלו הוריה בחנות המשפחתית
אז, ב 9 בנובמבר 1938 בפוגרום "ליל הבדולח", נעצר אביה של לילי והיא עצמה נזרקה מבית הספר בו למדה. כשאביה שוחרר, היא נשלחה על ידי הוריה לאנגליה באמצעות משלוח הילדים
ממקום המפלט שמצאה באנגליה, לילי כתבה אינספור מכתבים להוריה. והם כתבו לה חזרה- לא רק מווינה, אלא גם מהגטו בפולין אליו הם נשלחו. כשהסתיימה המלחמה, לילי שבה לווינה כדי לחפש את הוריה בתקווה שיום אחד הם יחזרו, אך המכתבים שמצאה לילי במזוודה סיפרו לה את הסיפור שובר הלב הנורא. במזוודה היו גם התמונות ששלח אביה ולעולם לא הגיעו אליה
זהו הסיפור הארוך והמורכב ביותר של סנטרופה. הסרט הופק על ידי אולריק אוסטרמן בעזרתו של וולפגאנג אלס ומרי-קריסטין שמידט בשותפות פעולה ותמיכתה האדיבה של הגברת לילי טאובר
מקס אורי גדל בחייה הנוחים של קהילה יהודית בווינה, שם התאהב בפרידה האבר. הם נפגשו במחנה קיץ יהודי ונפגשו שוב במקרה בקיץ שלאחר מכן באתר נופש באבצייה
אך עליית השלטון הנאצי שיבש הכל ומקס נאלץ להימלט לפלסטינה בשנת 1939, נואש ותוהה אם ימצא אי פעם את פרידה. עד לאותו היום כשהלך ל ו ברחובות תל אביב
מקס אורי נפטר באוגוסט 2009